1. הליך וולונטרי: הגישור מתחיל בהסכמת הצדדים ומסתיים בכל רגע נתון, על פי שיקול דעתם.
2. אחריות הצדדים: הצדדים שותפים לניהול ההליך והם אלו שקובעים כיצד הוא יסתיים.
3. חסכון בזמן: אפשר להגיע להסכם עוד לפני הדיון הראשון בבית המשפט.
4. חסכון בכסף: הליך הגישור אינו ממושך, לעומת ההליך השיפוטי, ולכן הוא גם חסכוני בכסף.
5. גמישות והיעדר רשמיות: הליך הגישור גמיש ומותאם לצורכי הצדדים. אלה יכולים לומר את אשר על לבם בלשון שאינה משפטית ולהיטיב לתאר את רגשותיהם באווירה נינוחה ורגועה.
6. אינו מבוסס רק על ראיות: הגישור אינו מבוסס על הוכחת ראיות ועל כן הינו הפתרון המועדף כאשר אין לצד ראיה חותכת.
7. חיסיון: הליכי הגישור חסויים; תנאי החיסיון נקבעים בחקיקה ובהסכם בין הצדדים. חיסיון זה מביא על פי רוב לידי פתיחות וכנות, המסייעים להליכים.
8. שיקום מערכות יחסים: הליך הגישור תורם לייעול התקשורת בין הצדדים ולשמירת מערכת היחסים שלהם.
9. פתרון מוסכם: הצדדים הם שמחליטים מהו הפתרון הטוב ביותר בעבורם.
|