תהליך הגישור

"הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו"
(ס' 79 ג' לחוק בתי המשפט)

גישור הוא הליך וולונטרי ליישוב סכסוכים ומחלוקות מחוץ לבתי המשפט. הליך זה מחליף את הליכי השיפוט והבוררות או נלווה להם, ובו צד שלישי, ניטרלי, מסייע לצדדים המתעמתים לבוא לידי הסדר מרצון.

שלא כמו בהליכי בוררות או בהליכים שיפוטיים, בהליך הגישור אין הצד המסייע, כלומר המגשר, פוסק לטובת צד אחד בעוד הצד האחר מפסיד ואין מסמכותו לכפות פתרון על הצדדים. העיקרון המנחה בגישור הוא ששני הצדדים מרוויחים מפתרון הסכסוך.

הצדדים, הם "השחקנים הראשיים", אמנם פועלים במסגרת הגבולות שמתווה להם המגשר, אך מעורבותם בהליך רבה מאוד, לעומת הליכים אחרים שצד שלישי מעורב בהם.

הליך הגישור נעשה בדרך של מו"מ בין הצדדים ובאווירה רגועה ומכובדת. כל צד בסכסוך חושף את האינטרסים שלו ואת עמדותיו החבויות בכוונה למצוא אינטרסים משותפים שבעזרתם יהיה אפשר לבוא לידי פתרון הולם.

תפקידו של המגשר, כמי שמסייע ביישוב הסכסוך, להביא את הצדדים לידי הבנה והסכמה ולגרום להם לעבור מחשיבה תחרותית של עמדות ואינטרסים אישיים לחשיבה כוללנית יותר של שיתופיות. הצדדים המתעמתים לומדים להבחין בין צורכיהם האמיתיים ובין העמדות שהם מציגים. הם מפתחים אמפתיה כלפי הצד האחר ולומדים להכיר בצרכיו גם אם אין הם מסכימים להם.

ההכרה הזאת שהם חווים מעצימה אותם ומסייעת להם לפתור גם בעיות אחרות, ואולי אף עימותים עתידיים.

אם נחתם הסכם בין הצדדים, הוא מוגש לבית המשפט כדי שיאושר ויינתן לו תוקף של פסק דין, ואם לאו, התיק מוחזר לבית המשפט.

במחקרים נמצא כי נכונותם של צדדים לגישור לקיים את ההסכם שעליו חתמו רבה יותר בשל שביעות רצונם מההליך ומשום שהיו שותפים פעילים בעיצוב הפתרון.